לפני מספר חודשים קיבלתי שיחת טלפון ממנהלת השיווק של חברת טכנולוגיה ישראלית גלובלית, המעסיקה אלפי עובדים ברחבי העולם. "אני מתחילה לקבל פניות מלקוחות למלא שאלוני ESG, " היא אמרה. "האמת היא שאין לי מושג מאיפה מתחילים."
בתוך פחות משבוע כבר הגיעו שתי דרישות רשמיות משני לקוחות אסטרטגיים להשלים את שאלוני CDP ו- EcoVadis עד לסוף הרבעון השלישי. בשתי הפניות הופיעה גם הבהרה ברורה: המענה לשאלונים יהווה חלק מהערכת וניקוד הספקים של החברה, וישפיע על המשך ההתקשרות העסקית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה החברה הבינה ששאלוני ESG אינם עוד בקשת מידע. הם הפכו לכלי שבאמצעותו לקוחות גלובליים מעריכים ספקים, מנהלים סיכונים ומקבלים החלטות רכש. במילים אחרות, החברה לא קיבלה עוד שאלון. היא קיבלה דרישת לקוח, שעלולה להשפיע על היכולת שלה להמשיך ולעבוד עמו.
באופן טבעי, ההנחה הראשונית הייתה שהאתגר יהיה להבין את דרישות השאלונים. בפועל, גילינו שהבעיה הייתה שונה לחלוטין. השאלה לא הייתה כיצד ממלאים את CDP או את EcoVadis , אלא כיצד מאתרים, אוספים ומרכזים את כל הנתונים שהם דורשים, כאשר כל אחד מהם נמצא במקום אחר, באחריות של אדם אחר ובפורמט אחר.
החברה, בדומה לרבות מהחברות הישראליות והגלובליות, ניהלה עד אז את תחום ה ESG בעיקר סביב מחזור הדיווח השנתי. לאורך השנה נאספו הנתונים באמצעות קבצי Excel, מיילים ופניות לבעלי תפקידים שונים, ורק לקראת הכנת דוח ה ESG בוצע מאמץ מרוכז לאחד את המידע. לא הייתה תשתית מרכזית לניהול נתוני ESG לאורך השנה, לא תהליך סדור לאיסופם, ולא כלי שאפשר לדעת בכל רגע היכן נמצא כל נתון, מי אחראי עליו, מתי עודכן לאחרונה ומהם המסמכים התומכים בו.
באותו רגע היה ברור שהאתגר כבר אינו רק למלא עוד שאלון ESG. האתגר הוא לנהל את נתוני ה ESG של הארגון באופן רציף, כך שבכל רגע נתון ניתן יהיה להשיב במהירות, בעקביות ובביטחון לכל דרישה של לקוח.
הסיפור הזה אינו ייחודי. בשנים האחרונות חברות ישראליות, בעיקר כאלה הפועלות בשווקים גלובליים, מקבלות דרישות דומות מלקוחות, משקיעים וגופי רכש בינלאומיים. שאלוני ESG ואקלים, ובראשם CDP ו EcoVadis, הפכו לכלי מרכזי להערכת ספקים ולניהול סיכונים בשרשרת האספקה. בשנת 2025 בלבד, כ-45 אלף ספקים ברחבי העולם התבקשו להשיב לשאלוני CDP כחלק מתוכנית שרשרת האספקה של הארגון, ומעל 1,400 תאגידים גלובליים משתמשים כיום בEcoVadis כחלק מתהליכי הערכת הספקים שלהם.
עבור חברות רבות, המענה לשאלונים הללו כבר אינו יוזמת קיימות או מהלך תדמיתי. הוא הפך לחלק מעלות עשיית העסקים (Cost of Doing Business) . בדיוק כפי שארגונים משקללים את עלויות אבטחת המידע, בקרת האיכות, תקני ISO, ציות לרגולציה או ביקורות לקוחות, כך הם נדרשים כיום להשקיע גם באיסוף, ניהול והצגת נתוני ESG . זו כבר אינה השקעה שנועדה לייצר יתרון תדמיתי, אלא תנאי בסיסי לכניסה ולשימור של לקוחות גלובליים.
אלא שבניגוד לעלויות עסקיות אחרות, ברוב הארגונים העלות הזו עדיין אינה מנוהלת. אין לה תהליך קבוע, אין לה מערכת ייעודית ולעיתים גם אין גורם ארגוני אחד שאחראי עליה. לכן, בכל פעם שמגיע שאלון חדש, מתחיל מחדש מרוץ אחר אותם נתונים, אותם מסמכים ואותם בעלי תפקידים.
הפרדוקס הוא שרוב השאלונים כלל אינם מבקשים מידע שונה. כמעט כולם נשענים על אותם נתונים בסיסיים: פליטות גזי חממה, צריכת אנרגיה, שרשרת אספקה, מדיניות סביבתית, זכויות אדם, אתיקה, בטיחות עובדים וממשל תאגידי. ההבדל הוא באופן שבו כל גוף מבקש את המידע, ברמת הפירוט, בשיטת הניקוד ובמסמכים הנדרשים להוכחתו. במקום לאסוף את הנתונים פעם אחת ולנהל אותם לאורך השנה, ארגונים רבים אוספים אותם מחדש עבור כל שאלון. המשמעות היא עבודה כפולה, עלויות מיותרות, סיכון לטעויות ועומס הולך וגובר על הארגון.
הבעיה אינה ש Excel הוא כלי לא טוב. להפך. הוא מצוין לניתוח נתונים ולהפקת דוחות. הבעיה מתחילה כאשר הוא הופך למערכת המרכזית לניהול נתוני ESG . כאשר הנתונים מפוזרים בין עשרות קבצים, שרשראות מיילים, מערכות ובעלי תפקידים, כל שאלון חדש הופך לפרויקט בפני עצמו במקום להיות תהליך עסקי שגרתי.
השינוי הגדול בעולם הESG אינו המעבר מדוחות לשאלונים. השינוי האמיתי הוא המעבר מניהול תקופתי של נתונים לניהול רציף שלהם. לקוחות גלובליים כבר אינם מסתפקים בדוח שמתפרסם פעם בשנה. הם מצפים לקבל מידע עדכני, אמין, מבוסס ראיות וזמין בזמן קצר. מבחינתם, איכות הנתונים היא חלק מאיכות הספק.
בסופו של דבר, השאלון עצמו אינו האתגר. הוא רק השליח. שאלוני ESG הופכים בהדרגה לכרטיס הכניסה לשרשראות אספקה גלובליות. בדיוק כמו נתונים פיננסיים, נתוני איכות או נתוני אבטחת מידע. בעולם כזה, היכולת להציג נתונים אמינים, עקביים ומבוקרים אינה רק דרישת ESG , היא חלק בלתי נפרד מעלות עשיית העסקים.
מאת יאיר כהן, מנהל שבלת ESG
