חודש שעבר התבשרנו על כך שקרן העושר הנורבגית, אחת מקרנות ההשקעות הגדולות בעולם, המנהלת נכסים בשווי 1.94 טריליון דולר, החליטה למשוך את השקעותיה בלמעלה מ- 20 חברות ישראליות, בשל "שיקולים אתיים" הקשורים למצב באזור, ובכללם מעורבות במישרין או בעקיפין בבנייה והרחבה של התנחלויות בלתי חוקיות. עדויות נוספות של אנשי עסקים ישראליים, מצביעות על תופעה מתרחבת של חרם על עסקים ישראלים . עוד מסתמנת התופעה שבה לקוחות, ספקים ומשקיעים זרים, המעוניינים להמשיך לקיים קשרי מסחר עם תוצרת ישראלית, מבקשים מהבעלים או המשווקים להסתיר סממנים וזהות ישראליים.
על אף שהתופעות אינן חדשות, הפעם נראה כי מדובר באירוע מורכב הרבה יותר. אם בעבר קריאות החרם הגיעו מארגוני שוליים בעלי השפעה מוגבלת, כעת הן מקבלות רוח גבית, תמיכה מראשי מדינות ואיום בהשהיית הסחר החופשי עם ישראל.אין ספק שעל המדינה, על זרועותיה השלטוניות והדיפלומטיות, לפעול בדרכים מדיניות, שיקדמו את השבתה של ישראל לחבר העמים. אך לא בכך תעסוק רשימה זו. ברצוננו להציע דרך פעולה עסקית אלטרנטיבית, שאינה מתמצית ב"היפוך שרוול" או הסתרת סממנים ישראליים: גישה פרואקטיבית המקדמת שמירה על זכויות אדם בעסק.
הקשר בין שמירה על זכויות אדם ופיתוח אסטרטגיית ESG עסקית, לבין הפחתת התנגדויות עסקיות על בסיס פוליטי, אף הוא אינו חדש. לפני למעלה מחמש שנים, התריע המשרד לנושאים אסטרטגיים מפני שימוש של ארגונים תומכי BDS – ובעקבותיהם גופי אנליזה ודירוג בינלאומיים – בטיעונים מזירת ה-ESG, תוך עיוות שלהם, כנגד עסקים ישראלים. בתגובה, יצר המשרד לנושאים אסטרטגיים את יוזמת "אימפקט ניישן" , למתן מענקים לחברות ישראליות לצורך פרסום דוחות ESG. המטרה הייתה פשוטה אך אפקטיבית: אמירה פרואקטיבית, כי עסקים ישראלים דווקא מקדמים זכויות אדם לפי הסטנדרטים הבינלאומיים. גישה זו בוחרת להתעמת עם הנושא ולהתייחס אליו במקום להכחישו, ו"למצב את הכלכלה הישראלית כבעלת השפעה חיובית" במקום להתנצח עד חורמה עם ארגונים החרמות. גם ארגון "מעלה" הוסיף לפני מספר שנים התייחסות להכרה והקפדה על זכויות אדם כחלק מהסטנדרטים והדרישות של דירוג מעלה.
פעילות עסקית אחראית בתחום זכויות האדם, משמעה לרוב הקפדה על סטנדרטים של תנאי עבודה הוגנים, שמירת זכות הפרטיות, הגנה על חופש דעה ועיסוק, דאגה לרמת חיים נאותה ועוד. העקרונות, שפורסמו על ידי האו"ם בשנת 2011, מהווים את המסגרת הבינלאומית המוכרת בתחום.
במקרים רבים, החקיקה הישראלית בתחומים של זכויות אדם (כגון מניעת אפליה, שוויון זכויות, שכר הוגן ושוויוני והגנה על עובדים) מחמירה אף יותר מהסטנדרטים הגלובאליים – עובדה שיכולה לשמש נכס אסטרטגי בתקשורת מול מחזיקי עניין בינלאומיים. במובן זה, לא מן הנמנע שעסקים ישראליים רבים עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של הגנה על זכויות אדם בהקשרים עסקיים, וזאת בלי שבכלל נתנו דעתם לכך.
ההצעה שלנו בעניין זה הינה להעלות את הדברים על סדר היום העסקי של כל עסק ישראלי העובד עם חו"ל. כל עוד אנו פועלים בסביבה עסקית גלובלית, רובנו אכן נדרשים לתקשורת עם ספקים, צרכנים, לקוחות ומשקיעים זרים. לכן מומלץ היום לכל עסק ישראלי, ולא רק לתאגידים גדולים, להכיר את ההנחיות והסטנדרטים הבינלאומיים על זכויות אדם ולאמץ גישה סדורה וקוהרנטית של הקפדה על הנחיות אלו.
היכולת של עסקים ישראליים להוכיח מחויבות לערכים בינלאומיים של זכויות אדם, לא רק כתגובה ללחצים אלא כחלק מאסטרטגיה עסקית, עשויה להיות המפתח לשמירה על לגיטימציה בינלאומית ולחיזוק מעמדנו בזירה הגלובלית.
