מאת: ד"ר ליעד אורתר
גישת האחריות החברתית של תאגידים (Corporate Social Responsibility) החלה דרכה בתחילת המאה העשרים עם עלייתם של התאגידים המודרניים. ככל שאלו צברו תאוצה והרחיבו את פעילותם מסביב לגלובוס, כך גם צמחו ועלו (מאות) כלים, נהלים ותקנים לרוב אשר בקשו לייצר הסדרה רכה בהיבטים של זכויות אדם, אתיקה וסביבה. העידן הזה של העשייה הרצונית של תאגידים, בייחוד בכל האמור לחובות הדיווח החלות עליהם, עומד להסתיים ממש בקרוב. יש כמה מבשרי שינוי משמעותיים ביותר לכך. מבשר השינוי הראשון הוא האיחוד האירופי אשר אישר זה לא מכבר (במסגרת החלטת פרלמנט אירופי) את הדירקטיבה לדיווחי קיימות של תאגידים ( CSRD – Corporate Sustainability Re[porting Directive).
דירקטיבה מחייבת זו עומדת להיות מאושרת בכל מוסדות האיחוד במהלך השבועות הקרובים ולקבל תוקף כבר משנה הבאה. מדובר על תחילתה של מהפכה רגולטורית ממש מכיוון שהדירקטיבה (חוק כלל אירופי) הזו עומדת לחול על כ 50,000 תאגידים שיהיו חייבים בפרסום דוח קיימות (או דוח ESG, זה אותו הדבר…). רק כדי לסבר את האוזן, היום בכל רחבי העולם מתפרסמים כ 10,000 דוחות בשנה לערך. הווה אומר, הצפי הוא שתוך שלוש שנים יתפרסמו פי חמש דוחות, ורק באירופה! דוחות אלו מהווים את הבסיס לתהליכי קבלת החלטות בשווקי ההון, בעיקר של המוסדיים אשר חייבים להתבסס בהחלטותיהם על מידע שהינו גלוי לציבור. כמובן שהדבר מניע, כמו שקורה היום בישראל, יצירתם של כלי דירוג מקצועיים אשר מסייעים בידי מנהלי ההשקעות במוסדיים בתהליכי קבלת ההחלטות ושילוב של שיקולי ESG (כפי שהדבר נדרש מהם ע"י רשות שוק ההון, החסכון והביטוח הישראלית).
מבשר שינוי נוסף, גדול הרבה יותר.. הוא ה IFRS, מוסד התקינה החשבונאית הגדול בעולם. לפני כשנה הוקם ב IFRS צוות מקצועי להכנתם של הנחיות דיווח ESG סדורות (ISSB – International Sustainability Standard Board). גם בחזית זו מתקדמת עבודת ההכנה במהירות והצפי הוא שבתחילת השנה הבאה יונח סט שלם של הנחיות דיווח חשבונאיות המכסות את היבטי סביבה, חברה ומנהל תקין. הגישה של שני ארגונים אלו היא שונה במעט בעיקר בכל הקשור לבחינת המהותיות, ז"א מהם הקריטריונים שלאורם יוחלט מה נכנס לדוח ומה לא. ה IFRS מתמקד בעיקר במענה לצרכי המשקיעים וה CSRD מביט על מעגלי השפעה רחבים יותר הכוללים את האימפקט ואת כלל מחזיקי העניין של הארגון.
אחד מהיבטי הדיווח החשובים ביותר הוא אופן הניהול של היבטי ESG בכל השדרה הניהולית הארגונית (ואגב, הדבר כולל גם שרשרות הספקה) וכאן נכנסים לתמונה חברי הדירקטוריון. ישנן הנחיות דיווח ספציפיות השואלות מיהו הגורם הניהולי הבכיר ביותר האמון על ביקורת ובקרה (וגם הענקת פיצוי חיובי על הישגים) על תהליכי ESG . התקשור אודות אופן ניהול ESG הינו מרכיב ליבה בעולמות הדיווח ומצופה מחברי דירקטוריון להיות בעלי השכלה בתחום וגם לשלב חברים שזה התחום המקצועי שלהם, בדיוק כפי שיש חובה לשילוב דירקטורים עם הבנה חשבונאית מעמיקה. כמובן שאחריות זו אינה נטולה סיכונים ולכן מחייבת לימוד מעמיק של התחום והקמת המגננות (אחריות נושאי משרה) המתבקשות.
מה שבטוח הוא שהצונאמי של הסדרת דיווחי ה ESG בעולם עושה את דרכו בימים אלו ממש לחופי ישראל ויעשו טוב הרגולטורים הפיננסים ומנהלי התאגידים העסקיים לחזות פני העתיד ולהיערך לכך כבר עכשיו. אין מה לחכות לדקה התשעים!
