הפעילות העסקית של חברות ישראליות הושפעה באופן משמעותי ממלחמת 'חרבות ברזל'.
מצבת כוח האדם שונתה על מנת להתמודד עם גיוסי מילואים נרחבים, מפעלי יצור ומשרדים המצויים בקרבת הגבול פונו ופעילותם הופסקה, משפחות רבות מושפעות מכך שאחד מבני הזוג נמצא במילואים תקופה ארוכה, שרשרות אספקה גלובליות נמצאות בסיכון והתוכניות להמשכיות עסקית משתנות ומותאמות לאתגרים אלו.
כידוע, חברות ציבוריות מחויבות בהצגת גילוי מלא למשקיעים וגישת ה-ESG דוגלת באחריותיות תאגידית ושקיפות גם למחזיקי העניין (כל הקבוצות המושפעות והמשפיעות על פעילות התאגיד, גם אלו שאין להן בעלות ישירה על התאגיד).
על מנת להנחות תאגידים כיצד לעמוד בדרישות השקיפות הוציאה הרשות לניירות ערך מסמך הנחייה "דגשים לתאגידים המדווחים בדבר גילוי על השלכות מלחמת חרבות ברזל" והמוסד הישראלי לתקינה חשבונאית פרסם הנחיה מקצועית 2023/1 "גילויים בדבר השפעות מלחמת 'חרבות ברזל' בדוחות הכספיים". שני מסמכי הנחייה אלו מהווים את התשתית הרגולטורית לאופן הדיווח על השפעות ופעילות התאגיד בעת מלחמה ועל בסיסם ובנוסף להם, הכנו בשבלת ESG מסמך הכוונה מקצועי המנחה כיצד להציג פעילויות אלו במסגרת דוח ה ESG. מסמך זה כולל היבטים רחבים יותר של העשייה וההשפעה התאגידית (מעבר לשורת הרווח הכספית).
הצטרפו אלינו למפגש מקוון בהנחיית ד"ר ליעד אורתר ובהשתתפות אברהים אטרש, שותף בפרטיקת מיסים בשבלת ועינבר איתן-גולדשטיין, שותפה בפרטיקת שוק ההון בשבלת, בו נציע לחברות הציבוריות את המעטפת המקצועית המתאימה, נעבור על מסמך ההכוונה בנוגע לשילוב ההתייחסות למלחמה בדוחות ESG, ונענה על שאלות.
לצפייה בוובינר:
