בשבוע שעבר הנחיתי את פאנל "נפתחים מחדש לעולם" בכנס מעלה השנתי. אחרי יותר משנתיים של לחימה מתמשכת בישראל, ובמקביל התגייסות יוצאת דופן של המגזר העסקי לסיוע לעובדים, לקוחות, ובעיקר לקהילות שנפגעו – חוזרת ועולה דרישה ברורה: להבין מה השתנה ומה קורה עכשיו בזירת ה-ESG הגלובלית, ואיך מדברים את השפה הנכונה מול שותפים, לקוחות ומשקיעים מחו"ל.
הנחת המוצא של הפאנל הייתה פשוטה: האחריות התאגידית בישראל הייתה בשנתיים האחרונות "מכונסת פנימה" – ובצדק. אבל כדי להמשיך לייצר אמון, הון ושותפויות, הגיע הזמן להיפתח מחדש החוצה, לזהות מגמות, ולהניח תשתיות עבודה שמחברות בין המציאות כאן לבין הציפיות שם.
מה למדתי בפאנל ומה כדאי למנהלים לקחת איתם ל- 2026 ב- ESG ?
- ESG עובר מרטוריקה לעסקיות
הזירה הבין-לאומית מצמצמת סובלנות למסרים כלליים ול"סיפור" גדול, ומעלה את הרף לשאלה אחת: איפה הערך העסקי? יותר השקעות, יותר רגולציה, יותר ביקורת – אבל גם יותר דרישה להראות מהות: ניהול סיכונים, יציבות תזרימית, חוסן שרשרת אספקה, ומדדים שמתחברים ל-KPIs ניהוליים וסקטוריאליים. - דוחות ESG הם כלי לתיאור של תהליכים וכיוונים – הם לא אסטרטגיה
מספר החברות המפרסמות דוחות ESG בעולם רק עולה ונראה שימשיך כך. הדוחות ממשיכים להוות אמצעי מרכזי בתקשור הפעילות, והמקור המרכזי לניתוח מצד משקיעים, חברות דירוג ומחזיקי עניין נוספים. עם זאת, המשקיעים הגלובאליים שואלים פחות "מה כתבתם?" או "האם עניתם על כלל ה KPI’s?", ויותר "מה שיניתם?", ו" האם זה ממוקד בחברה ובביזנס שלה ולא באוסף מדדים גנריים" . - אקלים: מעבר מהפחתה לחוסן (Adaptation)
גם מי שחושב ש- ESG נחלש פוליטית, מפספס את הנקודה: הפיזיקה לא השתנתה.
הסיכון הפיזי (חום, הצפות, שריפות, מים) עדיין איתנו, ונכנס ללב העסקים – ביטוח, נכסים, תכנון מתקנים, זמינות חומרי גלם ועלויות תפעול.
ב-2026 מנהלים יצטרכו להראות תכניות חוסן וניהול סיכונים: לא רק יעדים, אלא יכולת עבודה בעולם פחות יציב. - שרשראות אספקה ומוניטין: צריך “יכולת הסבר” טובה יותר
מול שותפים ומשקיעים בחו"ל, בפרט בתקופה של רגישות פוליטית וחברתית, לא מספיק להגיד "אנחנו בסדר". צריך להיות מסוגלים לבטא באופן עקבי שאלות מסוג: - איך אתם מנהלים סיכונים תפעוליים ואתיים בשרשרת האספקה (ובפרט זכויות אדם)
- איך אתם שומרים על העובדים שלכם והפעילות העסקית בזמן חירום ועדין ממשיכים לפעול ו"לספק את הסחורה"
- לישראל יש יתרון יחסי – אם מתרגמים אותו נכון
היתרון היחסי של ישראל לא נולד מתיאוריה או מסלוגנים – הוא נבחן בשטח. דווקא בתקופת המלחמה, כשישראל הייתה במצב חירום מתמשך, ראינו שחברות רבות הצליחו להפגין חוסן יוצא דופן: הן שמרו על רציפות עסקית, המשיכו לעבוד למרות חוסר הוודאות, ובמקרים לא מעטים אף הצליחו להגדיל פעילות והכנסות. זה ביטוי לחוסן של הכלכלה הישראלית ושל המגזר העסקי שלה – וליכולת להוכיח ערך לטווח ארוך גם בתקופות של לחץ קיצוני. השאלה עכשיו היא איך מתרגמים את הביצועים האלה לשפה גלובלית ולתשתית ניהולית קבועה: תרחישי סיכון והמשכיות עסקית, מדדים, תהליכים, אחריות ניהולית, ותיעוד שיאפשר לשותפים ולמשקיעים מחו"ל להבין לא רק ש"עמדנו בזה", אלא איך נמשיך להיות חזקים גם קדימה. כלומר, דווקא בשנתיים האלו, נצברו כאן יכולות שמשקיעים גלובאליים וקהילת ה- ESG בעולם מחפשים: - ניהול משברים ותפקוד רציף
- חוסן קהילתי ושותפויות בין מגזריות
- חדשנות טכנולוגית סביב אנרגיה, מים, סייבר, בריאות ושרשרת אספקה
יאיר כהן
מנהל שבלת ESG
