ד"ר ליעד אורתר, מנהל שבלת ESG
ב-7.10 התעוררה מדינת ישראל למלחמה. מעל 1400 נרצחים, מאות חטופים וגיוס מילואים נרחב שלא היה כמותו בשנים האחרונות. המדינה נכנסה והיא עודנה מצויה בטלטלה רגשית עמוקה עם אי וודאות קשה אודות העתיד להתרחש. לעת עתה סופה של המלחמה אינו נראה באופק.
המשק הישראלי והתאגידים העסקיים בתוכו מהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ואלו ספגו מכה קשה בפעילותם וניצבים בפני אתגרים משמעותיים להמשך פעילותם העסקית. יחד עם זה, אנו רואים התגייסות מרשימה ביותר של המגזר העסקי אם בתרומות ישירות לחיילים ולמשפחות המפונים, ואם בהתאמה של שירותים ומוצרים לעת זו ובבניה של אסטרטגיה חברתית ארוכת טווח לשיקום האזורים הפגועים ועוד.
מעל ל-60 תאגידים ישראלים מפרסמים מדי שנה דוח ESG (אחריות תאגידית) וזאת בהתאם להתקדמות הרגולציה העולמית בתחום (בעיקר באיחוד האירופי) ולשתי רגולציות ישראליות משמעותיות. רגולציה אחת חלה על המגזר הבנקאי המחויב לכך כבר מ-2009 והשנייה על החברות הממשלתיות (אם כי רובן עדיין לא עושה זאת). כעת עם תחילת היערכות התאגידים לדיווח המסכם את שנת 2023 (עם דוחות הצפויים להתפרסם החל ממרץ 2024). אנו מוצאים לנכון להציג הנחייה מקצועית זו ודגשים באשר לאופן השילוב ההתייחסות למלחמה במסגרת דוחות אלו והנחיות הדיווח המקובלות.
באופן כללי, נפתח ונציין שאין בנמצא הנחיות ייעודיות להתנהלות בעת חרום. הסוגייה מכוסה בעיקר סביב הסוגייה של המשכיות עסקית Business Continuity אך אנו מודעים לכך שהיקף הפעילות והמעורבות במאמצי המלחמה הם נרחבים הרבה יותר וזכאים להתייחסות נרחבת הרבה יותר בדוחות.
***
צפו במפגש מקוון בהנחיית ד"ר ליעד אורתר בו הצגנו ועברנו על מסמך ההכוונה
***
כיצד להתייחס למלחמה בדוח? האם באופן נפרד או בתצורה מבוזרת השזורה לכל אורך הפרקים השונים של הדוח?
למעשה שתי האופציות הן אפשריות ונתונות לשיקול הדעת של מנהלי החברה ויועציה. מפת ההתמצאות של הקורא בדוח ESG הינו אינדקס המדדים המצוי בסופו של הדוח (עפ"י ה GRI, ESRS או כל הנחייה אחרת). אינדקס זה, המציג את מתודולוגיית הדיווח הוא המקום בו ניתן להציג את המיקומים השונים בדוח בהם יש התייחסות דיווחית סדורה לפעילויות התאגיד במלחמה. אי לכך, ניתן להציג את המאמצים המלחמתיים של התאגיד בפרק ייחודי ונפרד וניתן להוסיף התייחסות נוספת במסגרת פרקי הדוח השונים. הדבר החשוב הוא שמדדי הדיווח כולל פעילויות תאגידיות להן אין שיוך סדור בהנחיות ה-GRI וגישות הניהול יקבלו התייחסות באינדקס.
יש לעדכן את רשימת הסוגיות המהותיות
כידוע וכפי שהצגנו זאת בוובינר ייעודי, בירור הסוגיות המהותיות הינו תהליך מרכזי בגיבוש תכני דוח ה ESG. ארגון ה GRI שינה בסט ההנחיות האחרון שלו את אופן הצגת הסוגיות המהותיות ובמקום מטריצה סבוכה, הוא מבקש רשימה סדורה של הסוגיות המהותיות וזאת מתוך הבנה שמה שנמצא ברשימה אכן מהווה סוגיה מהותיות (עם הפנייה למדד הדיווח הייעודי) ומה שאינו נמצא ברשימה אינו סוגיה מהותית בפעילות התאגיד ולכן אין צורך להכלילה בדוח.
הנחיות הדיווח של האיחוד האירופי, ה ESRS עיגנו את התהליך ומבקשים התייחסות תאגידית סדורה ל'מהותיות כפולה' Double Materiality. הווה אומר, לא רק היבטי ה ESG המשפיעים על שורת הרווח של התאגיד, אלא גם מהן הפעילויות התאגידיות המרכזיות המשפיעות באופן חיצוני על סוגיות חברתיות וסביבתיות.
עפ"י שתי גישות אלו, אין ספק שניתוח המהותיות לשנת 2023 אינו יכול להישאר זהה לזה שהוצג בדוח של 2022. המלחמה הציבה ומציבה אתגרים עסקיים וחברתיים משמעותיים לכל תאגיד עסקי באשר הוא ועל כן יש לבצע הערכה מחדש של רשימת הסוגיות המהותיות ולבחון כיצד זו השתנתה ומשתנה בעת מלחמה.
להלן מתווה דיווח מוצע עפ"י סוגי הפעילויות המתרחשות בתאגידים עסקיים בהקשר המלחמתי עפ"י הנחיות הדיווח המתאימות של ה-GRI:
| הנחיית הדיווח של ה -GRI | תיאור הפעילות | אופן הדיווח |
| 201-4 סיוע כלכלי שהתקבל מהממשלה | ממשלת ישראל, על זרועותיה השונות יצאו בעת המלחמה בתוכניות עידוד ותמיכה נרחבות. תאגידים רבים שעד כה לא היו רגילים או לא נזקקו לתמיכה זו, מצאו את עצמם נסמכים על סיוע ממשלתי ויש לדווח זאת באופן סדור. | מסגרת התמיכה היקף התמיכה מחויבות עתידית בעל השלכות על הפעילות העסקית |
| 203-1 השקעה בתשתיות ושירותים אחרים | עסקים רבים בנו תשתיות לאספקת מרחבים מוגנים ציבוריים והשקעה בתשתיות ציבוריות אחרות. חשוב מאוד לתאר את ההשקעה בתשתיות וכיצד אלו תרמו לתחושת המוגנות הציבורית במקום העבודה ומחוצה לו. | תכלית ההשקעה היקף כספי מהן הקבוצות אשר נהנו מהשקעה זו (בנוסף לעובדים). תוכניות לעתיד |
| 204-1 נתון יחסי – היקף הרכש מספקים מקומיים אפשרי גם ב 414 – הערכת ספקים מקומיים 414-1 ספקים חדשים אשר נבדקו עפ"י מדדים חברתיים | רכש הינו אמצעי מעורבות חברתית משמעותי של תאגידים רבים. במסגרת המלחמה תאגידים רבים התאימו את מדיניות הרכש האחראית שלהם למצב תוך מתן העדפה לעסקים הפועלים במרחבי עוטף עזה והגבול הצפוני. ייתכן כי נקטתם צעדים נוספים / אחרים במסגרת מדיניות הרכש וזה המקום להרחיב על כך. | מהם היבטי המלחמה במדיניות הרכש של החברה מהם הקריטריונים להעדפה ברכש באם יש תקציבי רכש ייעודיים אז יש להציגם באופן מוחלט ויחסי להיקף הרכש הכללי. |
| 401-1 תחלופת עובדים | מצבת כוח האדם של תאגידים מאותגרת על ידי המצב המלחמתי עקב גיוס משמעותי של עובדים למילואים, הצורך להקטין שעות עבודה להורים שנשארו לבד עם ילדיהם או נסיבות קשורות אחרות. יש מקום להציג בדוח את האופן המצב המלחמתי השפיע על מצבת כוח האדם וכיצד התמודדה מחלקת משאבי אנוש עם אתגרים אלו. עוד חשוב להציג כיצד ההתמודדות הופכת לשגרה ולא להיערכות חד פעמית. | היקף כוח האדם המושפע מגיוס למילואים או נסיבות אחרות התאמות בשעות העבודה להורים שני זוגם מצויים בחזית כל שינוי אחר במצב כוח האדם מבחינה כמותית אופן היערכות עתידי להמשך המציאות המלחמתית ב 2024. |
| 401-2 הטבות לעובדים במשרה מלאה שאינן מוצעות לעובדים במשרה חלקית או זמניים | במהלך החודשים האחרונים מעסיקים רבים מציעים לעובדיהם תגמולים ותשורות רבות ומגוונות. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחבילות שי לבני זוג שנשארו בעורף עם בן זוג מגויס, בקייטנה לילדי העובדים ועוד. זהו המרחב לדווח באופן סדור אודות כל ההטבות שניתנו לעובדים בהקשר המלחמתי. | תיאור ההטבות שניתנו היקף כספי של ההטבות בחלוקה עפ"י סוג תגובות / משוב שהתקבל תוכניות להמשך הענקת הטבות עפ"י קבוצות האוכלוסייה השונות |
| 403-2 זיהוי מרחבי סיכון בטיחותיים, ניהול סיכונים וחקירת תאונות | תאגידים רבים השקיעו משאבים משמעותיים בהקמה של מרחבים מוגנים והקמה של מתקנים המחזקים את תחושת המוגנות של העובדים והלקוחות במקומות העבודה. יש לדווח אודות היקפי השקעה אלו וכיצד הדבר תרם לעובדים. | התכלית המיגונית של ההשקעה היקף ההשקעה עצמו תגובות שהגיעו מהעובדים וקבוצות קשורות אחרות |
| 403-6 קידום בריאות העובד | האירוע הקשה של ה 7.10 ערער נפשית ובריאותית עובדים רבים. השמירה על בריאות העובד הפכה להיות למורכבת הרבה יותר. אין הכוונה לבריאות הפיסית בעת העבודה אלא שמירה על בריאות עובד בהיבטים הרחבים של המילה תוך הבנה שאין גוף בריא בנפש שאינה בריאה. מעסיקים רבים משקיעים מאמצים משמעותיים בחיזוק החוסן הנפשי של עובדיהם, בשיחות עם אנשי מקצוע ומפגשים מסוגים שונים כגון מעגלי שיח ושיתוף. יש מקום להציג באופן סדור כיצד התאגיד מבחינה ניהולית לאתגר זה ומהם המשאבים המוקצים לטובת כך. | מהי גישת הניהול הכוללת לבריאות העובד ומה ההתאמות שבוצעו בה בחודשי המלחמהמהן הפעילויות אותן יזמה החברה מהו שיעור ההשתתפות של העובדים הם יש מערכת סדורה של קבלת משוב מהעובדים ואם כן מה היו התגובות מהן התוכניות להמשך |
| 404-2 תוכניות לשיפור יכולות וכישורי העובדים ותוכניות לסיוע במעברים ארגוניים | השמירה על הרמה המקצועית של העובדים חשובה ביותר בעת זו. רבים מהעובדים מוצאים עצמם מוטרדים בחדשות היום יום עם תמונות המסיחות את הדעת (ובצדק). אל מול מצב זה, יש להמשיך ולהציג רמה מקצועית גבוהה ביצור ובמתן השירותים. יש מקום לדווח כיצד מערך ההכשרה המקצועי הותאם לעת מלחמה. | היקף ההכשרות סוגי ההכשרות המוצעים לעובדים האם חלו שינויים והתאמות במערך ההכשרה המקצועי של החברה. שיעור השתתפות ומשוב |
| 413 –קהילות מקומיות 413-1 פעילות עם קהילה מקומית, הערכת השפעה ותוכניות פיתוח 413-2 פעילות בעלת השפעה שלילית משמעותית (פוטנציאלית או בפועל) על קהילות מקומיות | אחד מתחומי הפעילויות המשמעותיים ביותר בטווחי הזמן הקצרים בעת משבר או אסון הוא הפנייה של תרומה כספית (ושווה ערך) לטובת הנזקקים עד אשר יוקדמו המערכות הציבוריות המתאימות. ההתגייסות התאגידית בתרומה הייתה ועודנה משמעותית ביותר ויש מקום לדווח על כך באופן סדור בדוח ה ESG, ממש כפי שנושא התרומה לקהילה מצוי בדוחות אלו באופן שבשגרה. חשוב לשים את הדגש על אסטרטגיית המעורבות הקהילתית (למרות שלא תמיד הייתה כזו בשבועות הראשונים והדבר צפוי בהחלט), תהליכי השיח והמעורבות עם השותפים החברתיים ואופן מדידת האימפקט (עד כמה שהדבר אפשרי). | מה הייתה גישת המעורבות הקהילתית מרגע פרוץ המלחמה וכיצד היא השתנתה לאורך הזמן האם יש קיום גישה אסטרטגית חברתית ואם כן מהי מהו היקף התמיכה שהועבר לשותפים החברתיים – בתרומה כספית ישירה, בשווה ערך של מוצרים ושירותים ובהתנדבות עובדים. מהן היעדים לשנה הבאה ולשגרת המלחמה. |
| 417 – שיווק ומיתוג | תאגידים רבים לוקחים חלק פעיל במאמצי ההסברה של מדינת ישראל כמו גם בתקשור סדור של השירותים והמוצרים שלהם. במסגרת פעילויות אלו, אנו רואים חבירה ושיתופי פעולה עם גופים נוספים לטובת הנעה לפעולה והפצת מסרים הנוגעים להסברה, לשיבת חטופים, לדאגה למפונים, לחיילים וכו'. סעיף דיווח זה אמנם מץמג במדדי הביצוע שלו בהגבלות החלות על תאגידים במאמצי הפרסום שלהם אך לדעתנו הוא המתאים ביותר להציג פעילות זו במסגרת גישת הניהול. | מהי אסטרטגיית הפרסום של התאגיד אלו מוצרים ושירותים קבלו חשיפה תקשורתית סדורה כיצד התגייס התאגיד למאמצי ההסברה של מדינת ישראלמהו היקף המשאבים שהושקעו בכך |
מפרט זה המוצג לעיל הינו הצעה בלבד לשיקול מנהלי ויועצי החברה. הוא אינו כולל את מדדי איכות הסביבה. כמובן שאם הייתה פעילות סביבתית רלוונטית יש לדווחה בהתאם להנחיות.
אנו מקווים כי מסמך הנחייה זה יסייע לכם בתהליך הדיווח לשנת 2023 ויבהיר את סוגי הפעילויות שיש לדעתנו לשלב בדוח ה- ESG. כמובן שנשמח לסייע ולענות על כל שאלה בנושא.
צוות שבלת ESG
