יעדי הקיימות אושרו ע"י מדינות העולם במסגרת החלטה של העצרת הכללית של האו"ם בסוף שנת 2015. מאז הפעו היעדים לשפת הקיימות העולמית והמסמך עצמו כמתווה עולמי מוביל הכולל 17 יעדים, 169 מטרות משנה ו 232 מדדי ביצוע. היעדים מתוכננים להיות תקפים ל15 שנה, עד לשנת 2030 ולכן מזכ"ל האו"ם הכריז על העשור הנוכחי (2020-2030) כעשור של פעולה מואצת לעמידה בהם – Decade of Action. מדינות בכל העולם מדווחות למטה האו"ם אודות התקדמותן בעמידה ביעדים וגם ישראל עשתה זאת פעם אחת עד כה. ברור לכל, כי העמידה ביעדים הינה משימה עצומה בהיקפה ולא ניתן יהיה להגיע אליה ללא מעורבות והתגייסות של המגזר הפרטי.

השילוב של יעדי הקיימות התקבע בהרבה מאוד דוחות ESG  של תאגידים וניתן לראות כיצד תאגידים רבים משייכים את פעילויותיהם לאחד מ 17 היעדים. אך אם נודה באמת, ברובם של הדוחות, ההצגה היא ראשונית מאוד ומתחברת לשפה המיתוגית המוצלחת מאוד של היעדים אך אין בהם משום התעמקות ויצירת המחויבות לאתגרים החברתיים והסביבתיים המדינתיים.

במסגרת הוובינר למדנו על אודות יעדי הקיימות של האו"ם, הכרנו את הרקע ההיסטורי להתפתחותם וראינו כיצד יש להתייחס אליהם באופן מתאים בדוחות ESG של תאגידים.