אותה חברה יכולה לקבל ציון ESG גבוה אצל מדרג אחד וציון נמוך אצל אחר. המתאם בין דירוגי ESG שונים עומד סביב 0.5 בלבד. פער משמעותי בהשוואה לעולמות דירוג אחרים, ובמיוחד לדירוגי אשראי שבהם רמת ההסכמה בין המדרגים גבוהה בהרבה. למרות זאת, שוק דירוגי ה-ESG לא מצטמצם. להפך – הוא ממשיך להתרחב ולהעמיק.
מחקר בינלאומי עדכני, Rate the Raters 2025 המבוסס על סקר בקרב מאות חברות ציבוריות גלובאליות, מצביע על כך שהשינוי המרכזי אינו בירידה בחשיבות הדירוגים אלא באופן שבו חברות משתמשות בהם. המחקר מראה כי יותר מ-70% מהחברות מצמצמות את מספר הדירוגים שאיתם הן עובדות ומתמקדות באלו שנתפסים כרלוונטיים ביותר לשווקים שבהם הן פועלות. במקביל, כ-60% מהחברות מציינות שהן משתמשות בדירוגים לא רק לצורכי תקשורת אלא גם ואפילו בעיקר לצרכים פנימיים של ניהול ובקרה.
במילים אחרות, דירוגי ESG כבר אינם רק כלי של דיווח ומיתוג, אלא הופכים בהדרגה לכלי עבודה.
המחקר מצביע גם על שינוי במקור הביקוש לדירוגים. במשך שנים הדרישה המרכזית לדירוגי ESG הגיעה ממשקיעים. לפי הנתונים, משקיעים עדיין מהווים את הגורם המשפיע ביותר, אך משקלם היחסי ירד בהשוואה לשנים קודמות. במקביל עולה החשיבות של לקוחות ושל שרשראות אספקה, במיוחד בשווקים בינלאומיים שבהם ESG הופך לחלק מדרישות הסף העסקיות.
גם בתוך החברות עצמן השימוש בדירוגים משתנה. יותר ממחצית החברות משתמשות בדירוגים לצורך benchmarking מול מתחרים, לזיהוי פערים בניהול סיכונים ולשיפור תכניות עבודה. למעשה, עבור חלק מהחברות הדירוגים משמשים כיום ככלי שמסייע להגדיר סדרי עדיפויות ניהוליים.
ובכל זאת, האתגר המרכזי של התחום עדיין קיים. המתודולוגיות השונות, מקורות המידע השונים והמשקלים השונים שמעניקים המדרגים לנושאים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי יוצרים לעיתים תמונות שונות מאוד של אותה חברה. זהו אחד הגורמים המרכזיים שמסבירים את הפערים בין הדירוגים.
ועל כל הרקע הזה ניתן להבין את השינויים שמתחילים להתרחש גם בשוק הדירוגים עצמו.
כך למשל, London Stock Exchange Group השיקה השבוע מערכת דירוג חדשה שמבוססת על 220 אינדיקטורים שונים וכיסוי של מעל 16,000 חברות ומיליון מכשירי חוב. בניגוד למודלים המסורתיים, הדירוג החדש מבוסס על מתודולוגיה אלגוריתמית בלבד – ללא ניתוח אנליסטים וללא שיקול דעת אנושי כלל. המטרה היא להתמודד עם אחת הביקורות המרכזיות על התחום: ההטיות הטבעיות של אנליסטים והפערים בין מתודולוגיות שונות. מודל שמבוסס 100% על נתונים ואלגוריתם מאפשר לייצר מערכת נתונים אחידה יותר שניתן לשלב ישירות במערכות השקעה, אשראי וניהול סיכונים — כולל בסביבות data analytics ו- AI.
השילוב בין המגמות שמזהה המחקר לבין ההתפתחויות בשוק הדירוגים מצביע על שינוי רחב יותר. דירוגי ESG מתחילים להידמות יותר ויותר למדדים פיננסיים.
כמו בעולם דירוגי האשראי, גם כאן השוק מחפש שילוב של סטנדרטיזציה, נתונים השוואתיים ויכולת שימוש במודלים פיננסיים. עבור משקיעים, בנקים ולקוחות גלובליים, דירוג ESG אינו רק סיפור על אחריות תאגידית — אלא כלי להערכת סיכונים, יציבות וחוסן עסקי.
עבור חברות עצמן, המשמעות אינה בהכרח לבחור את הדירוג "הנכון ביותר", אלא להבין היכן נמצא הערך עבורן: באילו שווקים הן פועלות, מה מצפים המשקיעים הספציפיים שלהן, אילו דירוגים משפיעים על לקוחות מרכזיים והאם הדירוג יכול לייצר גם ערך מותגי של אמון ואמינות.
מאת יאיר כהן, מנהל שבלת ESG
